1. אבחנה מדויקת: השלב הראשון והחשוב ביותר הוא הגעה לאבחנה מדויקת. תהליך זה מבוסס בראש ובראשונה על תלונות המטופל והבנת אופיין. לאחר מכן, הבדיקה הגופנית משחקת תפקיד מרכזי, הכוללת לא רק הסתכלות והערכת טווחי תנועה, אלא גם מבחנים נוירולוגיים מקיפים.
2. שימוש בהדמיה מתקדמת: לאחר הבדיקה הפיזית, משלבים אמצעי הדמיה מתקדמים כגון מיפוי עצמות, CT ו-MRI, המספקים תמונה ברורה של מבנה עמוד השדרה והאזורים המעורבים.
3. זיהוי "דגלים אדומים": במקרים מסוימים, יש חשיבות לזהות מוקדם ככל הניתן תסמינים המעידים על בעיה דחופה. אלה כוללים: חבלה בסמוך להופעת הכאבים, תסמינים נוירולוגיים כמו חולשה או אובדן תחושה, הפרעות בתפקוד הסוגרים, ירידה במשקל ללא סיבה, כאבים ליליים, היסטוריה של ממאירות או חולים עם מערכת חיסון מדוכאת.
4. בחינת אפשרויות טיפול: הטיפול הניתוחי בעמוד השדרה נשקל כמוצא אחרון, בעיקר כאשר טיפולים שמרניים לא מצליחים להביא לשיפור. החלטה על ניתוח תלויה במספר גורמים כגון חומרת ההפרעה הנוירולוגית, עוצמת הכאב, הגבלת התפקוד ואיכות החיים של המטופל. ניתוח נשקל במיוחד במקרים דחופים כמו שברים או התדרדרות נוירולוגית חדשה.

סיכום:

השיקול לטיפול כירורגי מתבצע לאחר בחינת כלל ההיבטים: האבחנה המדויקת, דחיפות הטיפול, הטיפולים הקודמים, וההשפעה על איכות חייו של המטופל. תכנון הטיפול מתבצע בהתאמה אישית, תוך שילוב פתרונות שמרניים וכירורגיים לפי הצורך.

עמוד השדרה הצווארי מכיל עצבים רבים המפעילים את פלג הגוף העליון, ולכן בעיות בצוואר עלולות לגרום לא רק לכאבים מקומיים אלא גם לכאבים בגב העליון, הכתפיים והידיים, ואף לתחושת נימול באזורים אלו.

מצבים כמו פריצת דיסק צווארית או בלט דיסק צווארי יכולים להתרחש במגוון גילאים, ולגרום לתסמינים כמו כאבים בצוואר, הקרנה לכתפיים ולידיים, תחושת כבדות או ירידה בתפקוד הידיים. ברוב המקרים, תסמינים אלו יחלפו תוך כמה שבועות בעזרת טיפולים שמרניים כמו פיזיותרפיה עדינה, חימום ותרופות לשיכוך כאבים ודלקת. עם זאת, במצבים חמורים הכוללים לחץ ממושך על חוט השדרה, עלולות להופיע תופעות בלתי הפיכות כמו פגיעה במוטוריקה העדינה, בעיות הליכה וחוסר יציבות.

האבחנה של מצבים המחייבים התערבות ניתוחית נשענת על הבנת תלונות המטופל, בדיקה גופנית מקיפה, כולל בדיקה נוירולוגית, והדמיה מתקדמת כמו CT ו-MRI.

1. כאבים בלתי נסבלים והפרעה בתפקוד: מצבים כמו פריצת דיסק צווארית שגורמים לכאבים עזים, הגבלה תפקודית משמעותית ותלות במשככי כאבים המשפיעים על איכות החיים.
2. נזק עצבי בלתי הפיך: כאשר יש לחץ עצבי מתמשך שעלול לגרום לפגיעה עצבית קבועה, המתבטאת בנימול, זרמים, חולשה או תחושת כבדות בגפיים. מצב זה יכול לגרום גם לפגיעה בהליכה ובשיווי משקל ואף לפגוע במערכות נוספות בגוף.

המטרה המרכזית של ניתוחים בעמוד השדרה הצווארי היא להקל על הלחץ העצבי הנגרם כתוצאה מפריצת דיסק או מצבים אחרים. קיימות שתי גישות עיקריות:

• גישה קדמית: ניתוח דיסקטומיה צווארית קדמית ושימוש במשתל לקיבוע (ACDF) או כריתת חוליה (Corpectomy), במהלכם מסירים את הדיסק או החוליה הלוחצת על העצבים, ולאחר מכן מקבעים את החוליות הסמוכות באמצעות משתל, פלטה וברגים.
• גישה אחורית: במקרים בהם יש לחץ על מספר גבהים בעמוד השדרה, מבוצע שחרור וקיבוע בגישה אחורית.

פריצת דיסק צווארית:

כאשר מתרחש בלט דיסק צווארי או פריצת דיסק, הדיסק לוחץ על העצבים וגורם לכאבים בצוואר, בכתפיים ובזרועות. תסמינים נפוצים כוללים כאב חד או עמום בצוואר, הקרנה לאורך הזרועות ועד לקצות האצבעות, תחושת עקצוץ או נימול. מצב זה נפוץ בעיקר בגילאים 30-50.

טיפול:

הטיפול בפריצת דיסק צווארית מתחיל בגישות שמרניות כגון תרופות נוגדות דלקת (NSAIDs), מרפי שרירים, ופיזיותרפיה. לרוב, טיפול שמרני עשוי להקל על הכאב תוך 4-6 שבועות. במקרים בהם הטיפול השמרני לא מצליח, או כאשר יש לחץ משמעותי על חוט השדרה, ייתכן שיידרש ניתוח.

רדיקולופתיה צווארית:

רדיקולופתיה צווארית היא מצב בו יש גירוי של שורשי העצבים בעמוד השדרה, המתבטא בכאבי צוואר המקרינים לכתפיים ולזרועות. הכאב יכול להופיע כתוצאה מהתקרבות חוליות הלוחצות על העצבים, ולעיתים מלווה בתחושת דקירה חדה.

טיפול ברדיקולופתיה:

הטיפול הראשוני הוא שמרני, וכולל פיזיותרפיה, תרופות נוגדות דלקת, וזריקות סטרואידים לעמוד השדרה. במקרים חמורים, עשוי להיות צורך בניתוח לשחרור הלחץ העצבי ושמירה על יציבות עמוד השדרה.

מיאלופתיה צווארית:

מיאלופתיה צווארית היא פגיעה בחוט השדרה הצווארי, הגורמת לחולשה, חוסר יציבות בגפיים העליונות והתחתונות, ולפעמים לפגיעה בתפקוד המוטורי של הידיים. מצב זה מתפתח לאט ולעיתים ללא כאב, אך עלול להוביל לקשיים בפעולות יום-יומיות כמו כתיבה או אחיזת חפצים. כאשר יש לחץ חמור על חוט השדרה, נדרש לעיתים לבצע ניתוח לשחרור הלחץ ולמנוע פגיעות נוספות.

עמוד השדרה המותני :

עמוד השדרה המותני מהווה חלק קריטי בעמוד השדרה האנושי. העצבים היוצאים מאזור זה מעצבבים את פלג הגוף התחתון, ולכן ליקויים בו יכולים לגרום לא רק לכאבי גב תחתון אלא גם לכאבים מקרינים לאזור האגן, הירכיים, ועד כפות הרגליים. התסמינים מגוונים וכוללים כאב, חוסר תחושה, חולשה, ועקצוץ. הבה נבחן מספר בעיות מרכזיות ותסמיניהן:

פריצות דיסק ובלטי דיסק מותניים

הן מהבעיות הנפוצות ביותר בתחום עמוד השדרה, וגורמות לתסמינים כמו כאב מקרין (סיאטיקה). במקרים רבים, מטרת הטיפול היא הקלה על הכאב ושיפור התפקוד דרך פיזיותרפיה, רפואה משלימה ותרופות אנטי דלקתיות. אם הכאב אינו פוחת, יש לשקול פתרונות ניתוחיים כמו:

• הסרת הלחץ בלבד (Decompression) – כולל הסרה מדויקת של החלק הלוחץ על העצבים.
• שחרור לחץ וקיבוע (Decompression and Fusion) – ניתוח הכולל קיבוע, כאשר ישנם שינויים ניווניים או חוסר יציבות נלוות.

ניוון דיסקים ושינויים במפרקים עלולים לגרום לכאב בגב תחתון, הקרנה לרגליים, ולעיתים לעיוותים במבנה עמוד השדרה. השינויים נגרמים מעיבוי רצועות, יובש בדיסקים, ואובדן יציבות. דלקת פרקים באזור זה מגבירה את הסיכון לתסמינים נוירולוגיים, כולל צביטת עצבים ועיוותים.

הטיפול כולל שינוי אורח חיים, פיזיותרפיה, תרופות אנטי דלקתיות, ובמקרים מסוימים גם זריקות קורטיזון. ניתוח מומלץ כאשר ישנה מעורבות עצבית מתמשכת.

היצרות תעלת השדרה היא בעיה נפוצה, במיוחד בקרב אנשים מבוגרים, ונגרמת כתוצאה משינויים ניווניים בעמוד השדרה. מצב זה מוביל ללחץ על העצבים העוברים בתעלה השדרתית, אשר עלול לגרום לכאבי גב תחתון ולכאבים ברגליים, תופעה הנקראת קלאודיקציה נוירוגנית.

קלאודיקציה נוירוגנית היא תסמין שכיח של היצרות התעלה, המאופיין בתחושת כבדות, חוסר תחושה או כאבים באזור הישבן והרגליים, אשר מופיעים בזמן עמידה ממושכת או הליכה ונעלמים בעת מנוחה בישיבה. ככל שהבעיה מתקדמת, מרחק ההליכה מתקצר ויש צורך בהפסקות תכופות כדי להקל על הכאבים.

בזמן הליכה ועמידה, הלחץ על העצבים מתגבר, ולכן התסמינים מתעצמים. ישיבה או כיפוף קדימה לעיתים מספקים הקלה, שכן הם מרחיבים את התעלה השדרתית ומפחיתים את הלחץ על העצבים.

תסמינים נוספים כוללים:

• כבדות וחולשה ברגליים
• תחושת שריפה או עקצוצים
• כאבים בישבן, ברגליים או בכפות הרגליים
• הקלה בכאבים בעת ישיבה או כיפוף קדימה

טיפול בהיצרות תעלת השדרה ובקלאודיקציה: בשלבים הראשונים, הטיפול מתמקד בשיטות שמרניות, כגון:

• שמירה על משקל גוף תקין ושגרה של פעילות גופנית
• תרופות אנטי דלקתיות
• פיזיותרפיה
• זריקות קורטיזון (להקלה זמנית בלבד)

אפשרויות טיפול ניתוחיות: במקרים בהם הטיפולים השמרניים אינם מועילים והכאב פוגע באיכות החיים, ניתן לשקול ניתוח. סוגי הניתוחים כוללים:

• Decompression – שחרור הלחץ על העצבים על ידי הסרה של רקמות לוחצות בתעלה השדרתית.
• Fusion – קיבוע מותני הכולל החדרת ברגים ומוטות, במטרה לייצב את עמוד השדרה ולתקן עיוותים במבנהו.

הבחירה בין השיטות הניתוחיות נעשית בהתאם לחומרת ההיצרות ולממצאים מהבדיקות והדמיה, כאשר ניתוח נשקל רק כאשר הטיפולים השמרניים אינם מספקים הקלה.

עקמות בעמוד השדרה היא מצב שבו יש עיוות במבנה הבסיסי של עמוד השדרה. הסוג השכיח ביותר, הנרכש, מופיע בעיקר בקרב נערות (Adolescent Idiopathic Scoliosis), כאשר החוסר סימטריה באזור הכתפיים, החזה או האגן לעיתים מזוהה על ידי קרובים או במהלך בדיקות שגרתיות.

אבחון והערכת חומרת העקמת נשענים על כמה גורמים מרכזיים:

1. גיל הופעת העקמת: גיל המטופל בעת גילוי העקמת וחומרתה הראשונית הם גורמים חשובים בקביעת תוכנית הטיפול.
2. פוטנציאל הצמיחה: עקמות נוטות להחמיר בתקופות של צמיחה מהירה, ולכן חשוב להעריך את שלב הצמיחה של המטופל.
3. קצב ההתקדמות והשפעה ארוכת טווח: ניתוח קצב התקדמות העקמת ואיך היא עשויה להשפיע על תפקוד נשימתי ותפקודי כללי בהמשך החיים.

בנוסף לסוג האידיופתי, קיימים גם סוגים אחרים של עקמות, כולל עקמת מולדת (Congenital), עקמת על רקע נוירולוגי-שרירי (Neuro-muscular) כמו שיתוק מוחין, או עקמות הקשורות למחלות רקמת חיבור כמו תסמונת מרפן או Ehlers-Danlos.

אפשרויות טיפול בעקמת: הטיפול תלוי בחומרת העקמת ומתחלק למספר שלבים:

1. מעקב ושימור: במקרים של עקמות קלות, המעקב כולל צילומי ביקורת ופיזיותרפיה. אחת מהשיטות הנפוצות היא שיטת Schroth, המיועדת למנוע את החמרת העקמת באמצעות תרגול מותאם.
2. מחוך: הטיפול בעזרת מחוך מותאם אישית מיועד לעקמות בינוניות. המחוך מפעיל לחץ חיצוני על עמוד השדרה ומסייע במניעת התקדמות העקמת. הוא נלבש במשך רוב שעות היממה לתקופה ממושכת, תוך ביצוע צילומי ביקורת.
3. ניתוח לתיקון עקמת: במקרים שבהם העקמת מתקדמת במהירות או כאשר טיפול במחוך אינו מביא לתוצאות הרצויות, יש לשקול ניתוח לתיקון.
   • קיבוע גבי-מותני: הניתוח הנפוץ ביותר לתיקון עקמות משמעותיות. במסגרת הניתוח, מתבצע חיתוך במפרקים האחוריים של החוליות לצורך שחרור עמוד השדרה, ולאחר מכן הברגת ברגים והצמדת מוטות לחוליות המרכיבות את העקמת.

חשוב לציין !!! בכל טיפול ניתוחי, נעשה שימוש בניטור עצבי תוך ניתוחי וזאת על מנת לוודא שיש תיפקוד תקין של חוט השדרה והעצבים במהלך כל הניתוח